איילת הזהב מאת בהאבאני בהטאצ'אריה הוצאת עמיחי, סדרת הרומן המובחר, תרגמה רות כהן, 1964 הסיפור מתרקם בהודו של ימינו-בתקופת מתן העצמאות. במרכז הסיפור נמצאת נערת כפר בשם מירה, שקיבלה קמיע המסוגל להפוך נחושת לזהב. אולם נס כזה יוכל להתרחש רק אם עונדת הקמיע תעשה מעשה טוב. ומהו מעשה טוב, שואל בהאטאצ'אריה בחכמת החיים הרבה שלו? תוך כדי פירוט התשובה, מתאר לפנינו המחבר כפר הודי קטן ואת הגרים בו. מירה נערה צעירה מאוהבת אינה תופשת מה מתרחש סביבה, ומצוקתה-כשהיא עמוסה בתכשיטי נחושת עד שכמעט אין היא יכולה להזדקף תחת משאה-היא טראגי-קומית. תיאור נפלא של סת, בעל השררה המקומי-הקרוע בין אהבתו לאשתו ובין תאוות הבצע שלו:את דמותה הבלתי נשכחת של הסבתא של מירה, המתגעגעת אל בעלה הזמר הנודד: ואת דמותו של נהגו העירוני של סת, החייב להחליט מה עדיף בחייו-אהבתו למירה או פעילותו הפוליטית. ידידיה הכפריים של מירה-בני העיר-סת, כולם מנסים לתכנן באופן מלאכותי את המעשים הטובים שמירה היתה עושה באופן טבעי. כמה מזממיהם מעוררים צחוק. משעשעת גם הדרך בה הם נקשרים עם הבחירות הפוליטיות הממשות ובאות.
תיאור יוצא-דופן יותר מכל הספרים על הודו שיוצאים היום לאור.
רומנים היסטוריים 